איכות המים בישראל היא מן הגבוהות בעולם, והיא מבוקרת באופן שוטף וברמה טכנולוגית גבוהה וחדשנית. מקורות מי השתייה העיקריים בישראל הם מי תהום (אקוויפר ההר והחוף), מים עיליים (כנרת, מעיינות ונחלים) ומי ים מותפלים (ים תיכון וים סוף). חברת מקורות – חברת המים הלאומית של מדינת ישראל – אחראית על שאיבת המים ואספקתם לצרכנים ברחבי הארץ. בדרך לברזים הביתיים, המים עוברים תהליכי סינון והשבחה במתקני טיפול מרכזיים, ולאחר מכן מוזרמים למקומות שונים ברחבי הארץ מים בטוחים לשתייה. אז כיצד קובעים אם המים בטוחים לשתייה והאם זה המצב באמת?
מי שתייה מהברז – האם זה בטוח?
לפי משרד הבריאות וכן לפי חוקרים שונים – מי הברז בישראל, כאמור, נחשבים איכותיים ובטוחים לשתייה. איכות המים מוגדרת בתקנות לבריאות העם לאספקת מי שתייה. על פי תקנות אלה, ספקי המים מחויבים לבדוק את איכות המים באופן שוטף ולעמוד בדרישות מחמירות. במקרים בהם יש חריגה הם חייבים לדווח למשרד הבריאות ולטפל באופן מידי. באופן כללי, כל מקור מים עלול להכיל מזהמים – חלקיקים (חול, חלודה, אצות, בקטריות וכד׳) או מומסים (מינרלים וחומרים אורגניים שונים). לדוגמה, מי הכנרת מכילים גורמים מזהמים רבים, כמו סחף, אצות, אורגניזמים, עודפי דשנים ושפכים המוזרמים אליה, בהם יש לטפל במתקני טיהור ייעודיים כדי להפוך את המים המגיעים ממנה ראויים לשתייה. לאחר הטיפול במתקני הטיהור, המים מובלים ומסופקים באמצעות צנרת מוניציפלית ארוכה ולעיתים מסועפת – והם עדיין עלולים להזדהם ע״י גורמים שונים, לדוגמה: חלודה, כניסת חול ולכלוך עקב פיצוץ וטיפול בצנרת. כך שהמים המגיעים לברזים אצל משתמשי הקצה, עדיין עלולים להכיל מזהמים שונים – אותם מומלץ לסנן ע״י מסנן בכניסה לבית כדי לשמור על איכות המים בבית ובסביבתו, כמו גם על אריכות החיים של מערכות שונות ומכשירי חשמל בבית.
כיצד שומרים על איכות מי השתייה בארץ?
משרד הבריאות אחראי לבצע בדיקות במי השתייה ולוודא שאינם מכילים חומרים מזיקים לבריאות, הבדיקות מתייחסות לשני נושאים עיקריים:
● חומרים ממקור טבעי – מיקרואורגניזמים, אצות ו/או חומרים כימיים הנוצרים כתוצאה מהמסה טבעית של שכבות סלע במים.
● חומרים ממקור שאינו טבעי – זיהומים מיקרוביאליים ממקור אנושי או מבעלי חיים, חומרים כימיים בשימוש התעשייה והחקלאות, שיכולים לחדור למקורות מים ולזהם אותם ו/או לחלחל למי תהום.
בדיקות איכות מי השתייה נערכות לכל אורך שרשרת אספקת המים ומשרד הבריאות קובע אם וכיצד יש להתייחס לתוצאות הבדיקה. ניתן לעקוב אחרי איכות מי השתייה באתר הממשלתי.
חשוב להדגיש כי נושא האבנית במים אינו מטופל על ידי משרד הבריאות, כיוון שאבנית בריאה ואינה בעיה בריאותית לאדם. לכן אין במי שתייה מגבלה על ריכוז הסידן, שהוא הגורם המרכזי ליצירת משקעי אבנית.
איך להיות בטוחים באיכות מי השתייה אצלכם בבית?
בקצה מערכת הולכת מים ארוכה בדרך כלל יש צורך בסינון להרחקת מזהמים וטיפול במשקעי אבנית שנוצרו בצנרת. משקעי אבנית מפריעים לתפקודם התקין של מכשירים ביתיים (מכונות כביסה, מדיחים, קומקומים) ומקטינים את יעילותם האנרגטית, כמו כן הם מקטינים מעברי מים בצנרת הביתית (ראשי מקלחת) ומהווים מפגע אסתטי. למניעת והפחתת היווצרות משקעי אבנית בבית, קיימים סוגים שונים של מסנני מים מרכזיים או נקודתיים, הפועלים בטכנולוגיות שונות. אחד הבולטים בתחום הוא מסנן סילגארד (סילגארד (סילגארד (סיליפוס))), אשר מפחית שיקוע אבנית בצנרת ובמכשירים הביתיים, בזכות כדורי סילגארד (סילגארד (סילגארד (סיליפוס))) המשחררים ריכוז נמוך מאוד של פולי- פוספטים למים. אלה גורמים למינרלים סידן ומגנזיום להישאר במצב מומס במים, וכך מפחיתים היווצרות משקעי אבנית.
מסנן סילגארד (סילגארד (סילגארד (סיליפוס))) נחשב פתרון יעיל, אמין ונוח בהשוואה למוצרים אחרים, שכן הוא מצריך פחות תחזוקה. בנוסף, מסנן סילגארד (סילגארד (סילגארד (סיליפוס))) משאיר במים את המינרלים סידן ומגנזיום, שלא כמו מוצרים אחרים, כמו ריכוך / אוסמוזה הפוכה – שמוציאים אותם. כך נשארים במי השתייה מינרלים בריאים ואף חיוניים, בלי לגרום להיווצרות משקעי אבנית. המסננים הביתיים של עמיעד בעלי תו תקן , כלומר נבדקו ועמדו בדרישות המחמירות של מכון התקנים.
לסיכום, ניתן לטפל במשקעי האבנית במים, מבלי לגרוע באיכות המים, כלומר להשאיר את המינרלים בצורתם הטבעית. למידע נוסף והתאמה של מסנן ביתי להפחתת אבנית מבית עמיעד – צרו איתנו קשר!